להיות אליס

השבוע ראיתי עם משפחתי את הסרט אליס בארץ הפלאות (טים ברטון, 2010)

הסרט מתחיל כאשר אליס גיבורת הסרט שחיה במאה ה-19 מקבלת הצעת נישואין מול קהל רב של אנשים, אליס מופתעת מההצעה ולכן החליטה לברוח מקבלת החלטה,

במהלך הבריחה (ותוך כדי מרדף אחר ארנב לבן עם שעון כיס) אליס נופלת לתוך מחילה עמוקה שמובילה אותה לארץ הפלאות.

למרבה הפלא בארץ הפלאות כולם ציפו לה, הם ידעו שאליס תבוא, אבל רק שאלו את עצמן : "האם היא אליס הנכונה? "

לאורך כל הסרט הדמויות התלבטו, והסרט אף יצר מצג שווא שמדובר באליס אחרת, רק לקראת אמצע- סוף הסרט היה ברור שלא מדובר באליס אחרת, אלא

מדובר בשאלה - האם אליס של היום תממש את הפוטנציאל שלה, תגבר על הפחד ותהפוך אליס של המחר.

כשהבנתי את זה נוצרה בתוכי תחושת "אה-אה".

הסרט אליס בארץ הפלאות הוא בעצם סיפור על ילדה/נערה שמחפשת את הזהות האמיתית שלה בתוך עולם של מוסכמות חברתיות.

בתחילת המסע אליס לא הרגישה מתאימה למה שייעדו אותה באף אחד מהעולמות.

בעולם האמיתי היתה ציפייה שתתמסד תתחתן ותקים משפחה ואילו בארץ הפלאות הייתה ציפייה שתהפוך לגיבורה ותגבר על מלכת הלבבות.

המסע של אליס להבין האם היא ה"אליס הנכונה" הוא מסע שכל אחת מאיתנו עוברת בכדי להכיר את עצמה ולהבין מה מסלול החיים הנכון לה.

אין קיצורי דרך, יהיו רגעים בהם נראה עצמנו בקטן ואף נצטרך להקטין את עצמנו יותר, יהיו רגעים שנצטרך להגדיל את עצמנו בשביל אנשים, מטרות, וסיטואציות אשר לא בשליטתנו.

הסרט מציג אנלוגיה יפה לכך כאשר אליס אוכלת עוגייה והופכת כל כך גדולה עד שהיא לא מצליחה לעבור דרך הדלת לארץ הפלאות. עד ששותה שיקוי שמקטין אותה לגודל שמתאים לדלת.

או כאשר היתה בסעודת התה המופלאה והפכה לקטנה והתחבאה בתוך קנקן התה.

מזמינה אותך לחשוב, באלו סיטואציות או עם אילו סוגי אנשים יצא לך להקטין את עצמך בשביל להשתייך ו/או להינצל מקונפליקט?

אכן שאלת הזהות שלנו והזהות המקצועית שלנו היא דבר דינמי שמשתנה עם השנים. ככל שאנחנו מתעמקים ומבינים מי אנחנו והיכן היינו רוצים לתרום כפועל יוצא מתוך הזהות שלנו, אנו מתקרבים להבין מה מסלול הייעוד התעסוקתי הנכון לנו.

ואז עלינו רק ללמוד להתמודד עם הפחד וההשלכות של הבחירות שלנו,

מתי נופלים האסימונים?

אני מאמינה שהמפתח נעוץ ביצירת מודעות לשני מישורים מקבילים והיה יפה לראות אותם מוצגים גם בסרט:

מישור רוחבי-

להיות פתוחים להיבטים שונים בנו, כל היבט בא ללמד אותנו על עצמנו,

בסרט כל דמות ייצגה היבט חשוב באני האותנטי לצורך השלמת הפאזל של מי אנחנו.

הארנב – מסמל מעשיות והזמן

הזחל – החוכמה הפנימית,

מלכה הלבנה - רגש, הלב, טוהר

מלכת הלבבות – אגו

הכובען – אומץ

הייתי מזמינה אתכן לחשוב בהקשר הזה, מה לדעתך מסמלת כל דמות בסיפור עבורך?

במישור האנכי -

כמו בסרט כך בחיים, צריך לתת לעצמנו רשות להינתק מהסיטואציה, ולחקור אירועים שקרו לנו בעבר, הווה ועתיד.

כך היה לאליס בסוף הסרט, כשהזחל עורר בה עשיית אינטגרציה בין העבר, הווה והעתיד שלה, היה מדובר ברגע של טרנספורמציה, שהוביל אותה להיזכר מי היא באמת ומה היא צריכה לעשות .

לסיכום

המסע של אליס הוא המסע של מציאת האני דרך חיבור החלקים בתוכנו ושחרור הדברים שמעכבים (פחדים, מוסכמות חברתיות).

מדהים לראות איך סיפור ילדים מ1864 מכיל בתוכו חוכמה על זמנית שכל כך רלבנטית גם להיום.

שלכן

שרית אלוני

קריירה בתפירה אישית

#אליסבארץהפלאות #ייעוד #איקיגאי #הסבהמקצועית #אימוןקריירה